יהורם גאון, זמר, שחקן ומגיש תכנית גאון ברדיו

 

 

יהורם גאון, זמר ושחקן ישראלי,

 

 מגיש טלוויזיה ורדיו, זוכה פרס ישראל על תרומתו לזמר העברי, ויקיר ירושלים הינו אחד האמנים המוערכים והאהובים ביותר בארץ. בעיני רבים נחשב גאון לזמר הלאומי של ישראל. מאחוריו מאות שירים יהורם גאון Yehoram Gaonשהפכו לנכס צאן ברזל, עשרות אלבומים, ועשרות תפקידים בקולנוע, בטלוויזיה ובתיאטרון. גאון צבר שיאים רבים בקריירה שלו. אלבומיו נמכרו במאות אלפי עותקים וזיכו אותו באלבומי פלטינה וזהב. הוא נכנס לספר השיאים הישראלי כאמן שלהופעתו הגיע מספר הצופים הגבוה ביותר בהופעה אחת, כרבע מיליון איש להופעה שקיים בפארק הירקון. הסרט "קזבלן" שבו כיכב נחשב עד היום לאחד משוברי הקופות הגדולים בתולדות הקולנוע הישראלי, המחזמר "קזבלן" נחשב עד היום לאחד ממחזות הזמר המצליחים בתולדות המדינה, והסרט "מבצע יונתן" שבו גילם את התפקיד הראשי היה מועמד לפרס האוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר. גאון היה גם לאמן היחיד בתולדות פסטיבלי הזמר שהצליח לזכות גם במקום הראשון וגם במקום השני באותו פסטיבל עם השירים "בלדה לחובש" ו"עץ האלון".

 

יהורם גאון נולד ב-1939 בירושלים, בן זקונים למשפחה ספרדית. הוא החל את דרכו האמנותית כבדרן בלהקת הנח"ל. ולאחר שחרורו הצטרף ללהקת התרנגולים, לשלישיית גשר הירקון ולתיאטרון הקאמרי. בשנת 1965 החל את דרכו כזמר סולן, כשהוציא את אלבום הבכורה שלו "כל העיר מרכלת עלינו" שכלל שירים מקוריים ומתורגמים שכתב יוסי גמזו. הלהיט הגדול מאותו אלבום שמלווה את גאון עד היום הוא השיר "איפה הן הבחורות ההן".

 

פריצת הדרך הגדולה של גאון החלה ב-1966 כשנבחר מבין מועמדים רבים לגלם את התפקיד הראשי במחזמר "קזבלן". המחזמר הועלה במשך שנתיים, ויהורם גאון גילם את התפקיד ב-606 הצגות. בין השירים הזכורים מהמחזמר זכורים בעיקר השירים שביצע יהורם גאון "יש מקום" ו"כל הכבוד".

 

החל מאותה תקופה הפך גאון לאחד הזמרים המובילים בישראל. הוא הוציא עשרות אלבומים והקליט מאות שירים שנכתבו עבורו על ידי מיטב הכותבים והמלחינים של אותה תקופה, ובהם חיים חפר, נעמי שמר, תלמה אליגון, דובי זלצר, משה וילנסקי, סשה ארגוב ונורית הירש. השירים שבחר לשיר יהורם גאון נוגעים במבחר רחב של סגנונות ונושאים החל משירי אהבה רומנטיים, שירי משוררים, שירי פופ, שירים בעלי גוון מזרחי, שירי ארץ ישראל, שירי ילדים ועוד ועוד. גאון שילב בשיריו את ילדותו בירושלים כבן למשפחה ספרדית, ומרבה עד היום להקליט ולהופיע עם שירים בשפת הלאדינו, השפה שבה דיברו יוצאי ספרד, זאת לצד שירים העוסקים בעיר ירושלים, רובם הגדול שירים שנכתבו במיוחד בשבילו כגון "הנני כאן", ואחרים שחידש כמו "מעל פסגת הר הצופים". גאון הקדיש לירושלים ולמורשתו הספרדית מספר סרטים, ובהם "אני ירושלמי" שאותו ביים ו"מטולדו לירושלים", ואת המופע "רומנסרו ספרדי" שאותו ביים ובו הופיע לצד יוסי בנאי.

 

מעבר לפעילותו האמנותית למען ירושלים פעל יהורם גאון גם בשדה הפוליטי העירוני כשהקים רשימה בראשותו שרצה למועצת העיר, ונבחר לכהן בה במשך עשר שנים, בין השנים 1993-2003, כחבר מועצת העיר וכמחזיק תיק התרבות.

לצד היותו זמר מופלא, היה יהורם גאון לאחד השחקנים המרכזיים בישראל. בין היתר שיחק בתפקיד הראשי בגרסה הקולנועית של הסרט "קזבלן", את מפקד הכוח הפורץ במבצע אנטבה בסרט "מבצע יונתן", וכן בסרטים "הפריצה הגדולה", "כל ממזר מלך" ו"מצור" שבהם היטיב לגלם את תפקיד הצבר הלוחם. בשנות השמונים החל גאון לשחק גם בטלוויזיה. הוא השתתף במשך שלוש עונות בסדרה הקומית המצליחה, "קרובים קרובים", שבה גילם את יורם ההיפוכונדר. כמו כן שיחק יהורם גאון בסדרות "מר מאני" ו"בלש בירושלים" ולאחרונה במיני סדרה, "נבלות", שזכתה לשבחים רבים. 

              

בשנת 2010 מריץ יהורם גאון תכנית יחיד בשם "בכל הכבוד" בה הוא מספר על חייו, מגיש את שיריו האהובים ומוכיח לכולם שהננו כאן בגדול. בחנוכה 2010, שיחק יהורם גאון לראשונה בקריירה האמנותית שלו בהצגת הילדים "אליעזר והגזר". בהצגה המתבססת על שיריו של משורר הילדים, לוין קיפניס, גילם גאון את סבא אליעזר.

 

גאון משלב בקריירה האישית שלו גם כישורי הנחייה כמראיין. הוא הגיש בערוץ 1 את התכנית "שישי בגאון" ובערוץ 2 את התכנית "ערב טוב ישראל", ולאחרונה הוא מגיש בטלוויזיה החינוכית את תכנית הילדים "גאון של אבא" שבה הוא מראיין ילדים על עולמם האישי. במהלך השנים שידר והגיש תכניות שונות ברדיו, שהידועה שבהן היא התכנית "גאון ברדיו" ברשת ב' אותה הוא מגיש מאז 1997 מדי יום שישי, ובה הוא מדבר על אירועי השבוע מזווית אישית.

 

 גם כיום לאחר שחצה את גיל 70 יהורם גאון ממשיך בפעילותו האמנותית כזמר, שחקן ומגיש, ובפעילותו למען הנצחת יהדות הלאדינו והעיר ירושלים.  ב-2012 קבל יהורם גאון תואר דוקטור כבוד מטעם אוניברסיטת תל אביב.

 

ב-2013  הוציא דיסק חדש "כביום היוולדי" , השתתף ב"מותק של פסטיבל" לילדים, סדרות הטלויזיה "סברי מרנן" ו- "בית ספר למוסיקה". שיחק תפקיד ראשי בסרט "מבצע חמניה", וממשיך בהופעות המופע החדש "כביום היוולדי".

 

הביוגרפיה המצולמת של יהורם גאון:

ביוגרפיה מצולמת של יהורם גאון

            

מתוך הספר "אמצע הדרך"

 

נולדתי בירושלים בשכונת בית הכרם, שהייתה מלאה בעצי אורן וברוש ובתוך כל הירוק הזה אדמו גגות הרעפים היפים של הבתים הקטנים ביתי היה בית ספרדי מסורתי – ששר את חגיו וזימר כל העת את ימי השמח והעצב שלו וכשסבא היה מגיע מן העיר העתיקה אשר ברחוב היהודים, אפפה את הבית תרבות הלדינו, אבי היה לשומר הגדול של יפעתה ותפארתה בכל הזמנים.

בבית הספר התיכון בבית הכרם, ששם נבחנתי בבחינות הבגרות שלי, הייתי בטוח שאני יודע בדיוק מה אעשה בעתידי ואיזה תוכן מקצועי ימלא את חיי. כבוגר מגמת מזרחנות הייתי צריך היום להיות מרצה, מורה, או חוקר של תרבות המזרח, האיסלאם, ואורח חייהם של עמי האזור. רצה המקרה, ואל האולם בו נבחנתי בבחינות הבגרות נכנסה תלמידה וצעקה לחלל האולם: "התקבלתי ללהקת הנח"ל" וזה כנראה ששינה את חיי. חשוב לדעת שלהקת הנח"ל של אז, עם אורי זוהר, חיים טופול, נחמה הנדל, עליזה קאשי, זוהר אורין, יצחק שאולי, יוסי פרוסט עם השיר "כרמלית" ואיתמר כהן עם "רחל רחל" הנצחית.

 

זו הייתה להקה שהייתה חלום ומשאת נפשם של כל בני הדור הזה. כאילו אמרת תיאטרון "הבימה" ו"הקאמרי", ו"בצל ירוק" – הכל ביחד. וכששמעתי שבת כיתתי נכנסת אל ה"מקדש" האומנותי הזה, ניעורו בי לפתע, הכמיהות והחלומות של עד אותו היום כתלמיד בית ספר, שם הייתי יהודה המכבי ומתתיהו ומשה רבינו ודוד המלך – בכל ההצגות השנתיות. כמעט שלא הייתה הצגה בה לא כיכבתי כתלמיד, אבל ההורים שמאוד רצו עורך דין בבית, או רופא, הסתפקו בחוקר או מזרחן והצליחו לשרש ממני את חלום הילדות. 

 

אותה בת כיתה החזירה אותי בחזרה אל החלום ועוד באותו שבוע נסעתי עם האקורדיוניסט תובל פטר, בן כיתתי שלימים ילווה אותי כמוזיקאי בלהקת התרנגולים של נעמי פולני לפיקוד הנח"ל ושם שרתי את השיר "עגלה עם סוסה"  – ואחר כך דקלמתי את הבלדה של טשרניחובסקי "בעין דור". התקבלנו שנינו ל "להקת הנח"ל". הבוחנים היו אורי זוהר, חיים טופול ואיתמר כהן, וישבו גם בין הבוחנים אפרים קישון ומשה וילנסקי אותם אפגוש מאוחר יותר.

ככה הפסידה האקדמיה חוקר – והרווחתי אני שנות רננים ונועם, סיפוק מקצועי אדיר והרבה נחת רוח, שאני שמח בהם כל יום מחדש – גם בגלל עצמי וגם בגלל שאני משמח אחרים כל העת. אחרי להקת הנח"ל שרתי בלהקת "התרנגולים" של נעמי פולני, שהייתה מהפך בחיי הזמר של אז.

מאוחר יותר בצד היותי שחקן בתיאטרון "הקאמרי", חברתי לאריק איינשטיין ולבני אמדורסקי ז"ל ללהקת "שלישית גשר הירקון", שהייתה מוצלחת ביותר בעיקר בשל היותה מורכבת משלושה סולנים שחברו יחד – לכן כל אחד מאיתנו חיפש בצד השלישייה את הביטוי העצמי – ככה נולד תקליטי הראשון "כל העיר מרכלת עלינו". עם תום ההקלטה נסעתי לארה"ב ולמדתי שם משחק אצל אוטה האגן המורה הדגולה, בבית-הספר "BERGHOF STUDIO" – ולמדתי בנוסף בימוי טלביזיה ב- "R.C.A INSTITUTE" ואז נקראתי חזרה ארצה לשחק במחזר "קזבלן".

 

למען האמת, חיי האומנותיים מתחלקים לשניים עד "קזבלן" וממנו, כי רק אחרי 606 ההצגות של "קזבלן" יכולתי לחוש על בשרי את תחושת הפרסום והזוהר המאפיינים כל כך את ההצלחה האומנותית. בשנת 1966 במלון "המלך דוד" שבירושלים, נערכה פגישה היסטורית ביני וגיורא גודיק לבין סיימון שמידט, שהציע לי לחתום חוזה בחברה חדשה שהוא מקים - ושתיקרא "סי.בי.אס" ומאז את רוב תקליטי למעלה מ50 במספר, עשיתי שם – בעיקר עם מפיקה שידעה את טעמי האישי ויותר מכך, השביחה אותו – תלמה אליגון.

ספרו של יהורם גאון - אמצע הדרך

ראה דף הספרים

הספרים של משפחת גאון

  להקת הנחל  יהורם גאון כל הכבוד   שלישיית גשר הירקון

שלושה נושאים מלווים אותי כל ימי ולהם ביטוי בכל עשייתי האומנותית:

 

בית אבי – עם תרבות הלאדינו המפוארת שאני מנסה כל ימי לפארה ולהציגה ברבים. היה לנו בירושלים בית ספרדי מסורתי, שחגג את כל החגים בנועם רב. את הימים הנוראים שהיו מלאי הוד, את חנוכה, ואת ט"ו בשבט, עם השולחן עמוס הפירות, את פורים והתחפושות, פסח ברוב תפארת, שבועות ותיקון החצות שבו חיכינו לשמיים שיפתחו כדי לבקש בקשה. ואז קמנו אל הבוקר בו היה הבית מלא בעשב ירוק – ופרחים, שהיה מפזר אבי בכל חלקי הבית כאות לברכה, ובתשעה באב ישבנו על הרצפה ואכלנו סעודת אבלות לאורה הזהוב ורוד של השמש השוקעת, מדמיינים שכך היו השמיים בעת שהבית הקדוש נשרף בשריפה הגדול – ממנו נתפזרנו לכל עבר למשך אלפיים שנה. מן החגים האלה היה מלווה בשירים שלימים נתתי להם ביטוי בתקליטי – תקליט הלאדינו ותקליטי החגים.

 

נושא אחר סביבו נעים דימיונותי והגיגיי המזמרים היא העיר ירושלים בית הולדתי, והיא קסומה לי תמיד ומסתורית, משתנה במשך היום בצבעיה ונופיה, עיר בה הולך הקאדי מול רב וכומר מביט בה ממרפסת ביתו, או מגג הכנסייה שלו. עיר בה אין צורך בתמונות של ספרי ההיסטוריה אתה פשוט מביט בהם מן החלון ורואה את שרידיו של הבית הראשון, או השני – יוון, רומא, ביזנטיון והאימפריה העותומנית. אתה עובר במשעולי השכונות וחש את חוזה ?של העיר, שכולם רוצים ביקרה ואיש לא יכול היה להכניעה. כולם עברו דרכה , הרוו בדמם את רחובותיה, הריה וגאיותיה. והיא מביטה בהם במבט של נצח – כשהיא אינה שייכת לאיש – רק שייכים אליה, לה ליפה שבערים. הקדשתי לה לירושלים רבים משירי, שירי אהבה בעיקר כמו הייתה לי העיר האהובה ונחשקת, בלתי מושגת וחלומית. מלאת מסתורין וצלילי מואזין, פעמונים ופיוטים וסלסולים ש חזן משתפך ביגונו.

הנושא השלישי בו מתרוננים שירי, הוא ארץ מולדת, אני שר לה לארצי כמעט מיום היווסדה, וחלק מן השירים הם בבואה או תזכורת לאירוע מסעיר שהעמיד את תושבי הארץ על בהונות. "מבצע יונתן" . מלחמת יום הכיפורים, גולני בחרמון – ועוד ועוד שירים שהולכים עם המלחמות – השחרור, סיני, ששת הימים, התשה ולבנון. ובין השירים והזמנים תקווה ותפילה שכבר תבוא המלחמה האחרונה. וגם כמובן – שירים שמדברים בקסמה של המולדת, יופייה ויפעתה. כמו: "הייתי בפאריס וגם ברומא, ראיתי את שבעת פלאי תבל – בקוטב הצפוני וגם דרומה – אך אין מקום כמו ארץ ישראל…".

ככה, שפר עלי גורלי וזכיתי לעבוד עם הטובים שבמשוררנו – עם הטובים שבמלחיננו. כמו משה וילנסקי, מרדכי זעירא, סאשה ארגוב, דב זלצר, נעמי שמר, נורית הירש ואביהו מדינה. עם חיים חפר ותלמה אליגון, יורם טהר לב ואילן גולדהירש, אהוד מנור וירון לונדון ועוד רבים אחרים וטובים.

 

אני חש חובה להזכיר כאן את סיימון שמידט שהיה האיש הראשון שהפך את תעשיית התקליטים בארץ למשהו ראוי ומקצועי. יש שתי תקופות לתעשייה הזאת: עד סיימון שמידט ז"ל - והשנייה ממנו – שאז היא הרקיעה לשחקים.

 

 

 

בקרו אותי בפייסבוק